<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך יעקב איש כפר נבוריא</h1>
<h2>דף סח:</h2>
גרסינן בפ"ג דקידושין [ס"ח ע"ב], ואף ביבמות פ"א [י"ז ע"א] מייתינן לה, מי שיש לו בן מכל מקום בנו הוא, חוץ ממי שיש לו מן השפחה ומן הנכרית. ובגמרא מן הנכרית מנלן אמר רבי יוחנן משום רשב"י כי יסיר את בנך בנך קרוי בנך ואין בנך מן הגויה קרוי בנך אלא בנה [אמר רבינא ש"מ בן בתך הבא מן הגוי קרוי בנך]. פירש ריב"א הלוי כתיב לא תתחתן בם וכתיב לא תחנם, לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך, וסמיך ליה כי יסיר את בנך מאחרי. דמשמע אם תקח לבנך בתו יסיר הגוי חמיו של בנך חתנו מאחרי, ויסיתנו לעבוד עבודה זרה. ומדכתיב בנך ולא כתיב בתך אי נמי זרעך אלא בנך, משמע אבנו לחודיה קפיד רחמנא שלא יעבוד עבודה זרה אבל אבן בנו שיוליד (בנו) [בנך] מן הגויה לא איכפית ליה אם יעבוד עבודה זרה. אלמא לאו בנך הוא אלא בנה. והשתא קא דייק רבינא והא כי יסיר אתרוייהו משמע, אבתך לא תתן לבנו, ואבתו לא תקח לבנך. דרשת בתו לא תקח לבנך, אלא בתו לא תקח לבנך היכי דרשת עליה כי יסיר את בנך. ואבתך ממש לא מצית למימר, דהא לא כתיב כי יסיר את בנך ובתך. אלא שמע מינה אבן בתו נמי קפיד רחמנא. דכי יסיר את בנך קאי אתרוייהו, אבנו שיקח את הגויה, ואבן בתו שתלד מן הגוי. ושמע מינה בן בתך הבא מן הגוי נמי קרוי בנך.
